הלב מסרב להאמין שזוועות מתרחשות בשם האידאולוגיה .
מנהיגים יוצאים חוצץ, על פי אינטרסים.
אין  בנמצא אחד בעל שיעור קומה
שיקשיבו לו ושיעצור את ההרס והטרגדיה.

מנהיג שיומר די להרג.

הרי שני צדדים 
אינם יודעים כיצד להפסיק את המלחמה.

​

במלחמה אין מנצח ,יש מי שמפסיד יותר או פחות 

את המחיר משלמים האזרחים, 

המרווחים כרגיל , תעשיות הנשק. 

מעט אנושיות שנותנת תקווה 

זה היוזמה של האזרחים ברחבי העולם,

הישראלים לא נפקד מקום, נרתמים בנחישות ,

ועושים כל מאמץ המונטרי ,

כדי  לסייע לאזרחים חפים מפשע 

שחרב עולמם .

כל אחד לפי יכולתו,

 

תושב נהריה מאיר בורקיס , 

עשה מעשה,

טס לבוקרשט,

רתם גורמים שונים מישראל , רומניה, ושוויץ.

לאחר שבדק ,

דאג לכל הפרטים כולל אספקה ציוד ומזון .

בשעה יעודה יצאה שיירה של מתנדבים בכלי רכב ואוטובוס לגבול אוקרינה .

השיירה גמא מרחק של 1200 ק"מ , 

הלוך ושוב.

לאחר שהגיעו למחנה פליטים המתנדבים

פרקו את הציוד והמזון . 

שנועד להגיע לחיילים ואזרחים הנלחמים למען החופש.

המפגש עם הפליטים היה מרגש.…

 

הפליטים חסרי האונים, עברו מיון, חלקם קיבלו טיפול רפואי,

מבררים אם יש להם קרובים במדינה מסוימת,

רובם לא יודעים לאן מועדות פנים ,

הפליטים עולים על האוטובוס ביניהם תינוקות , ילדים , נשים וקשישים,

האוטובוס יוצא חזרה לבוקרשט .