24.2.2022  כוחות צבא רוסים ,

פולשים לשטחה של שכנתה אוקראינה,

 

הפעולה הצבאית מלווה במתקפות

מטוסי קרב, ספינות טילים ,

המשוגרים אל ריכוזי אוכלוסייה ,

מוסדות ציבור , בתי מגורים .

שיירות טנקים, שריוניות , וחיל רגלים

מכתרים ערים וכפרים ברחבי אוקראינה.

 

אש תימרות עשן . 

פותחים את השער לגיהינום.

מוסקבה מאוימת , קייב רוצה להצטרף לנאט"ו.

וושינגטון מכריזה מקורות מודיעין צופים פלישה ,

לונדון, פריז ,ברלין ,אנקרה , ירושלים ,

 מנסות להרגיע, את גובה  הלהבות .

 

מחסני הנשק נפתחים ,

 שני הצדדים כותשים ונכתשים, מטיחים מהלומות ,

פרזות מיליטנטיות מעלים את גובה הברומטר ואת הלהבות.,

תימרות עשן סמיך ,  היא עדות שהרטוריקה עברה למעשים.

לשני צדדים רצונות שונים ,

 שמדברים בערוץ מקביל  ,לקהל היעד שלהם ,

אינם מקשיבים להיגיון,

​

הפתרון יגיע במוקדם או מאוחר.

 השכל הישר לא התחבר לראש , ובטח לא ללב,

הצהרות פטריוטיות ,

רק מסמנות לקברן להכין עוד ארונות קבורה.

היגון והבכי,

מצייר אויב ווירטואלי, אך ההרס ממשי,

והנופלים  הם רק סטטיסטיקה , לטובת ורעת שני הצדדים.

אין מנצח או מנוצח , תשאלו את מי שלא חזר.

​

אשתי האהובה , אני נפרד,

יוצא לדרך עלומה.

מפקיד בידך את היקרה מכל נוצ'קה...

 

בעלי האהוב , לאן שלא תלך קבל את ברכת הדרך.

הישמר מליסטים ,חיות טרף ומשריקות הטילים.

 

אבא, נצור את הסוד הכוורת שלנו,

לך בבטחה ,

דמין את ריקוד השמיניות וזמזום הדבורות ,

שאתה לא יודע היכן אתה ,

ואנא תלך, תתמקד צא במחול.

תרקוד איתי את ריקוד השמיניות ,

במקום  זמזום הדבורות .

תקשיב לפעימות הלב שלי שיזמזם לך ,

 ויאותת לך,  את הכיוון הנכון.

​

אהובי , ברגע של הפוגה ,

כנס לתודעה , שלוף בערגה ,

את לילות האביב , ונהרות גועשים,

טעמם הזך והמתוק, האיר באור פלאים ,

ואי משם, באורח פלא הופיעה היקרה מפז.

 

יקירי ,לא אטיל מורא בלבבך,

לא אקונן ולא אשפיל מבט.

אל תחזור עטור תהילה וגבורה,

שמור על צלם אנוש .

האוהב הפך לאויב,

 זכור לכול אחד יש אמא , אישה וילדים,

אל תתן לרוע להשתלט עליך ,

אל תקשיב לפקודה , אבל אל תסרב לה

בשדה הקרב, עם אקדח או רובה ,

תכוונו שני הצדדים למעלה בשמים. ,                                                                                  

תריעו במטחי כבוד לחיים ,

במקום משמר כבוד לנופלים,

​

ואם הגנרל יכעס , אדבר אתו, גיבור שלי ,                                                            

בין  עיטור העוז ,הגבורה והדרך לתהילה,

בחרתם את הנעלה והנשגב, קדושת החיים,

אולי אני לא צריכה לומר זאת.

גורלך בידך , אל תקשיב לי,

אם הבחירה בין החיים לגזר דין מוות ,

זכור אני תמיד לצדך ,

מה טפל הטעם, אם תפוגג, והמען ללא נמען.

 

חזור עם החיוך התמים בטוב שהאמנת ,

ואולי כבר לא ,

אבל חזור.

אז האחוז בידך, נלך כל הדרך הביתה.

 

הילחם על צדקת עמינו ועתיד ילדנו.

על ארץ אהובה

או אבודה ימים יגידו.

​

יקירתי הנה לך מפית ,

ובתוכה צידה ששמרתי לעת חירום.

אכלי, חזקי,

שמרי על  רוח טובה

​

לונצ'קה הקטנה,

 עכשיו בין יום את ילדה גדולה ,

שמרי על אמא,

תעתועי גורל , טרפו את הקלפים.

שינו את המציאות הראליסטית ,

למציאות סוראליסטית,

מה זה אבא, אני לא מבינה?.

 

ונתחיל לחלום חלום חדש.